משיכה לריגוש: על תחרותיות, הימורים והמחיר הכבד
בני האדם, מטבעם, נמשכים לתחושת ריגוש ואתגר. כבר מגיל צעיר אפשר לזהות דפוס ברור של תחרותיות – ילדים מתחרים ביניהם על משחקים, הישגים וחוויות. בעבר זה היה סביב קלפי משחק, גוגואים, או משחקי כדור בשכונה. בהמשך הופיעו גם טוטו, לוטו ואחרים – תחומים שבהם יש מרכיב של מזל וגם תקווה לרווח מהיר.
עם השנים, עבור חלק מהאנשים, התחושה הזו של משחק פשוט אינה מספקת עוד. הם מחפשים חוויה עוצמתית יותר – אדרנלין גבוה יותר. מה שפעם היה "רמי להנאה" הופך לרמי בכסף; קלפים חביבים מקבלים טוויסט מסוכן כשכסף נכנס לתמונה. פתאום פוקר, קוביות, הימורים באינטרנט או בקזינו – הם אלו שמספקים את הדחף הפנימי לריגוש.
המהמר הכפייתי לא מסתפק עוד בגירוי הרגיל. הוא זקוק להימור כבד יותר, לסיכון גבוה יותר – כדי להרגיש חי. עבורו, אין עניין במשחק קלפים אם לא כרוך בכך הפסד או רווח משמעותי. זו כבר לא הנאה תמימה – אלא מנגנון רגשי עמוק שמבקש לספק צורך מיידי, גם אם הוא הרסני.
אלא שהמחיר עלול להיות קטלני – מבחינה כלכלית, אישית, זוגית ואף משפחתית. התמכרות להימורים יוצרת כאוס – חובות כבדים, שקרים, התמוטטות מערכות יחסים, ובמקרים רבים גם אובדן תקווה. זהו מעגל שקשה להיחלץ ממנו – אבל חשוב לדעת שזה אפשרי.
