איך מזהים מכור לסמים ומהי בכלל התמכרות?

"אני לא מכור; כולה קצת קנאביס, מה אתם עושים עניין? זה בכלל רפואי; אני יכול להפסיק מתי שארצה…" מכירים את המשפטים הללו?

בהתלבטות האמתית והכאובה תמיד עולה הסוגיה של מיהו המכור? מתי ההרגל הופך להתמכרות? האם אני מכור? ומהי בכלל התמכרות?

על פי ה DSM-5 (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות- ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, קיימים 11 קריטריונים לזיהוי התמכרות.

האם אתה מכור לסמים – בחן את עצמך:

1. נטילת חומרים בכמויות או לפרק זמן ארוך מזה שהתכוונת.
2. רצון להפחית בכמויות או להפסיק לחלוטין – ללא הצלחה.
3. הקדשת זמן רב לשימוש, להשגת החומרים או להפסקה והחלמה.
4. תחושת תשוקה או דחף לשימוש
5. אי יכולת לפעול או לתפקד בעבודה, בבית ובלימודים בגלל השימוש.
6. המשכת השימוש גם אם הדבר פוגע במערכות היחסים שלך בחיים.
7. ויתור על פעילות חברתית, על עבודה, על מקצוע, או תחביבים בגלל השימוש.
8. שימוש חוזר ונשנה- גם כזה מסכן אותך.
9. המשך שימוש גם כשאתה יודע שיש בעיה פיסית או פסיכולוגית שעלולה להיגרם או להחמיר על ידי השימוש.
10. צורך בכמויות הולכות וגדלת של החומר כדי להשיג את האפקט הריצוי.
11. התפתחות של תסמיני גמילה עליהם ניתן להקל רק על ידי שימוש גדול יותר בחומר

אם סימנת 3 משפטים או יותר- הרי שאתה נמצא בהתמכרות פעילה

אנשים מכורים לסמים חווים קשיים להתחבר לעולמם הפנימי והרגשי ולדבר. הם חשים וחווים תחושת בדידות וניתוק וחוסר יכולת לווסת רגשות.

לרוב מדובר באנשים רגישים הסובלים מקושי בניהול חיים ותחושה של אובדן שליטה.

סוג ההתמכרות והחומר לא משנים –סמים, אלכוהול, הימורים, מין, יחסים, הפרעות אכילה – כל אלו הם רק הסימפטומים, לא המחלה העצמה

רוב המכורים סובלים מפצעי ילדות, טראומות, כישלונות, אלימות, תקיפות, דיכאונות ועוד- נושאים שהודחקו או לא טופלו או שטופלו בדרכים לא מתאימות.

הסמים (והחומרים האחרים) יוצרים אשליה של פתרון- הרגשות ממוסכים מעורפלים וכל הבעיות נראות קטנות ולא משמעותיות. עד ש"הפתרון" הופך לבעיה המרכזית והתלות בסם מתלווה בתחושת מועקה, אשם, כעס, תסכול, אובדן שליטה, ריקנות, בדידות וחוסר סיפוק תמידי. כל אלו מגבירים את הרצון והצורך לברוח.

השימוש מביא את המכור ל"קצה" – וגורר עמו ייאוש קיצוני, חוסר תקווה, תחושת שקיפות, חוסר שייכות, דימוי עצמי נמוך, חיים של שקר, אובססיות, מניפולציות, בידוד חברתי ומשפחתי, אי לקיחת אחריות ותחושת קורבנות.

ובעיקר חוסר אמונה באפשרות שהדברים יכולים להשתנות או להשתפר. שאף אחד לא מבין ולא יכול לעזור.

וכאן אנחנו ברוח בכפר, נכנסים לתמונה- בידיעה ובאמונה שלמה שהכל ניתן לטיפול ולריפוי ולשינוי.

אין עוד צורך להיאבק או להילחם לבד – אנחנו יודעים ומבינים ונמצאים כאן אתך ובשבילך